תואר שני עריכת דין? למי זה מתאים

אחת הטענות שנשמעות שוב ושוב בקרב מועמדים בשוק העבודה היא, שכיום תואר ראשון לא מתאים יותר בשביל למצוא עבודה אלא צריך יותר מזה. צריך תואר שני עם התמחות ספציפית. ועדיין יש מקצועות בהם תואר שני הוא לכאורה, פחות רלוונטי מעצם אופיים של המקצועות, למשל עריכת דין.

מרבית עורכי הדין הם בוגרי תואר ראשון במשפטים אשר עשו סטאז׳ ומצאו עבודה במשרד כזה או אחר. כמו בכל מקצוע אחר, רק מיעוט מהם ממשיכים אל לימודי תואר שני, אחרים אף ממשיכים מעבר לכך אל לימודי דוקטורט ואף פוסט דוקטורט בחו"ל מתוך כוונה להמשיך אל קריירה באקדמיה.

השאלה היא, למי זה יכול להתאים בפועל? למי לימודי תואר שני בעריכת דין יכולים להתאים, בין אם זה מבחינת תכונות אופי, ובין אם זה מבחינת שאיפות לגבי המשך הקריירה, שאיפו מקצועיות כאלה ואחרות.

לפני שנסביר את העניין, צריך להדגיש, כמו בכל לא מעט תחומים באקדמיה, הרי שלא חייבים לקבל החלטה באופן מיידי. אפשר ללמוד תואר ראשון, לצאת אל שוק העבודה ולהמשיך לאחר מכן עם לימודי תואר שני. הכל תלוי בשאלות כמו, מה אפשר לעשות, מתי אפשר לעשות את זה ועוד. יש לא מעט עורכי דין שיוצאים אל שוק העבודה ומחליטים לחזור אל ספסלי הלימודים מסיבות שונות, בשלבים מאוחרים יותר.

אז למי לימודי תואר שני בעריכת דין יכולים להתאים?

מבחינת שאיפות קריירה, הרי שלימודים אלו יכולים להתאים למי שנמצא באחת הקבוצות הבאות. מי שרוצה להשתלב באקדמיה, בין אם כמרצה ובין אם כחוקר, מי שרוצה לצלול עמוק אל תוך נושא מסוים שקשור לתחום המשפטים ולא בהכרח להיות עורך דין שמייצג לקוחות בבית משפט, וכן מי שרוצה להתקבל לתפקידים שמחייבים תואר שני במשפטים.

מבחינת תכונות אופי, אזי שהתואר יכול להתאים למי שיש לו הרבה סבלנות, רצון ללמוד, סקרנות ורצון לחקור נושאים באופן מדוקדק. לימודי תואר שני הם אומנם יותר קצרים מלימודי תואר ראשון אך הם הרבה יותר ממוקדים, יותר מורכבים ומחייבים תשומת לב רבה להיבטים מגוונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *